הציפייה שלנו היא שככל שיעבור זמן וההרגל ללכת לשירותים ביום יתקבע, הוא יעבור גם ללילה.
אפשר להוריד את החיתול בלילה, כאשר רואים כמה חיתולים יבשים בבוקר ברצף.
הרטבת לילה מוגדרת ככזאת, כאשר היא קורית לפחות פעמיים בשבוע למשך לפחות 3 שבועות. אם זה קורה פחות, זה לא נחשב להרטבת לילה.
עד גיל 5- הרטבת לילה נחשבת נורמלית. ישנם גורמים פיזיולוגיים שצריכים להבשיל עד גיל 5 כדי שילד יוכל לשלוט על הסוגרים במהלך השינה.
בגיל 6- 15% מהילדים, ובגיל 12 עדיין 5% מהילדים מרטיבים.להרטבת לילה יש גורם תורשתי. אצל כ- 75% מהילדים שמרטיבים נמצא הרטבה בעבר אצל אחד ההורים או האחים.
ישנם גורמים פיזיולוגיים שעשויים להשפיע על ההרטבה, כמו שלפוחית עם קיבולת קטנה, שינה עמוקה, הורמון ADH שמעורב בתהליך ייצור השתן שיכול להיות בעודף או בחוסר ממנו. ועוד. לכן אם יש לנו ילד מעל גיל 5 עם בעיית הרטבה נלך קודם כל לרופא הילדים כדי לשלול גורמים פיזיולוגיים.
למשל, נראה את זה סביב הצטרפות של אח או אחות חדשים למשפחה, מה שגורם לטלטלה בחיי הילד, מצב שדורש ממנו הסתגלות מחדש, ואז הוא חוזר להרטיב.
נוכל לראות זאת גם כאשר יש מאבקים וקונפליקטים בין ההורים לילד שמלווים בהרבה מתח.
לפעמים זה יהיה בגלל התמודדות רגשית שאיננו מודעים אליה.
לכן אם זה קורה, ננסה להבין האם חל איזה שהוא שינוי בחיי הילד שיכול להיות שמעמיס עליו מבחינה רגשית ובזה נטפל. הרבה פעמים ההרטבה חולפת לאחר שהילד מתחזק מבחינה רגשית.
מה נכון ומה לא נכון לעשות:
מכיוון שמדובר בגורמים פיזיולוגיים או רגשיים, ההרטבה לרוב אינה בשליטת הילד, ולכן, לעולם לא נכון לכעוס על הילד או להביע בפניו אכזבה.
מה שאפשר לעשות זה לשוחח איתו ולומר: נכון שכאשר אתה ישן לפעמים הפיפי יוצא בלי שאתה שם לב? אבל למרות זאת, אפילו שאתה ישן- נסה להרגיש אם יש לך פיפי, ולהתעורר וללכת לשירותים או לקרוא לנו.
מה שנרצה להשיג בכך זה לעורר את המודעות של הילד לכך שהוא מסוגל לפתח את היכולת הזאת, שבסופו של דבר תתפתח אצלו.
למה המצב דומה- לכך שכאשר יש משהו שאנחנו מצפים לו בבוקר, מתרגשים או לחוצים לקראתו, לרוב נתעורר ביקיצה טבעית עוד לפני צלצול השעון.
מה לעשות כאשר הוא קם בלילה רטוב וקורא לנו:
להגיע על תקן פועלי ניקיון. להחליף את הסדין/ להתנקות ולהחליף בגדים מבלי לעשות מזה עניין מעבר לכך. כאשר הורים מוטרדים מההרטבה של ילדיהם, הדאגה וההתרגשות מכך לא פוסחות על הילד. ההתעסקות הרבה סביבו בגלל ההרטבה נותנת איזה שהוא רווח סמוי, שלא ימהר לוותר עליו.
חשוב לדעת שהפעולה הזאת לא תתרום ללמידה של ההתאפקות והחזקת הסוגרים. אפשר בהחלט להבין הורים שיש להם כמה וכמה ילדים צעירים, ורוצים לחסוך לעצמם קושי.
אז אם בכל זאת אתם מעירים את הילד כדי להתרוקן, חשוב לעשות תקופות שבהן לא מעירים את הילד, כדי לאפשר למנגנון הלמידה להבשיל. ישנו רגע שבו הלמידה הזו תקרה, ואם לאורך חודשים ואף שנים אתם אלו שיוזמים את ההתעוררות, לא תאפשרו ללמידה הזו לקרות.
דעתי היא, שבמקום להתבוסס בנושא, השקיעו בכל מה שיעצים את הילד שלכם. עזרו לו לחזק את הביטחון העצמי שלו, עזרו לו לראות שזה לא מגדיר אותו בשום אופן.
